בי"ח הדסה לא התרשל בהחלטה על מתן טיפול תרופתי תרומבוליטי לאוטם שריר הלב
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
6017-04
18.2.2009 |
|
בפני : אהרן פרקש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. דימיטרי מטריקין 2. בלה מטריקין עו"ד יונתן דיוויס ואורלי לאש |
: 1. הסתדרות מדיצינית הדסה 2. Eli Lilly and Company עו"ד שמעון צ'רטוב |
| פסק-דין | |
מבוא
תובענה לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית.
בכתב התביעה המתוקן טוען התובע, כי נזקי הגוף שנגרמו לו במהלך טיפול שניתן לו בבית החולים "הדסה" הר הצופים בירושלים עקב אוטם בשריר הלב אירעו, בין השאר, בשל רשלנותן של הנתבעות, תקיפה, פגיעה באוטונומיה, הפרת חובות חקוקות והפרת חוזה כלפי התובע.
הצדדים לתובענה
- התובע יליד שנת 1959, מהנדס גז ונפט במקצועו ומנהל רשתות מחשב, נשוי לתובעת. השניים עלו ארצה מרוסיה בשנת 1991 ולהם שני ילדים שנולדו בארץ.
- הנתבעת 1 (להלן: "בית החולים", "הדסה" או "הנתבעת") הינה הבעלים של בית החולים "הדסה" הר הצופים בירושלים, שם טופל התובע בעקבות האוטם הנזכר.
- הנתבעת 2 (להלן: "חברת התרופות") הינה חברת תרופות אשר היתה אחראית לייזום וניהול ניסוי רפואי מחקרי בשם "GUSTO" (להלן: "גוסטו" או "מחקר גוסטו") אליו גויס התובע בבית החולים. מחקר הגוסטו נערך גם בבתי חולים נוספים ברחבי הארץ.
ניסיונותיי להביא את הצדדים לפשרה קודם לשמיעת הראיות ואף לאחריהן, לא צלחו לצערי, ועל כן הגיעה העת למתן פסק דין.
העובדות הצריכות לעניין
- מתצהירי התובעים ועדותם בעל פה, מתצהירי הרופאים המטפלים ועדותם וכן ממסמכים שהוגשו על ידי הצדדים מצטיירת התמונה העובדתית הבאה:
א. ביום 4.10.2000, בסמוך לחצות הלילה, חש התובע כאבים בחזה מלווים בהקאות. במאמר מוסגר יצויין, כי בכתב התביעה (סעיף 5) ובתצהיר עדותה הראשית של התובעת (סעיף 4) נאמר, כי היתה זו הפעם הראשונה בחייו של בעלה שחש בכאבים בחזה, לעומת זאת, בגיליון הקבלה לחולה נרשם מפיו כי "כאבים דומים הופיעו בעבר" (נ/1.1).
התובעת מדדה לתובע לחץ דם והזעיקה רופא פרטי שנתן לתובע טבלית "קורדיל" (Cordil),שהפחיתה את רמת הכאבים, והורה לפנות את התובע באמבולנס לבית החולים.
צוות מגן דוד אדום (להלן: "מד"א") שהגיע למקום בניידת טיפול נמרץ, מדד לתובע לחץ דם (160/110), ערך לו בדיקת א.ק.ג., נתן לו טבלית אספירין בלעיסה וכן 5,000 יחידות "הפרין" (Heparin) בעירוי תוך ורידי, ופינה אותו בדחיפות לבית החולים (נ/13).
התובע אושפז ביחידת הלב בבית החולים עקב כאבים בחזה ובאבחנה של אוטם חריף בשריר הלב.
ב. בטופס קבלתו ליחידת הלב (נ/1.1), שנכתב על ידי ד"ר דניאלה כץ (להלן: "ד"ר כץ"), מצוין בין גורמי הסיכון יתר לחץ דם הידוע מעת שהיה התובע בגיל 17, לא מטופל. ניסיונות טיפוליים כשלו ועל דעת עצמו החליט להפסיק טיפולים. לא ידוע על סיבוכי המחלה. כמו כן נרשם בין גורמי הסיכון עישון כבד. לחץ הדם של התובע בעת קבלתו עמד על 168/68. נרשם: לחץ הדם יציב, ללא הפרעות קצב. בהמשך נכתב כי ד"ר כץ ממליצה על "בירור ל.ד. (לחץ דם- א.פ.) , נושא עיניים, אקו לב, כליות...".
ג. עוד נכתב על ידי ד"ר כץ בטופס קבלת החולה, כי החולה גויס לגוסטו (עליו ארחיב בהמשך). לענייננו חשוב לציין כי במסגרת הניסוי קיבל התובע טיפול תרופתי תרומבוליטי (טיפול להמסת קרישי דם): בשעה 04:10 הוחל במתן תרופת ReoPro(להלן: "ראופרו" או "ReoPro") ובשעה 04:15 טיפול ב- RPA. בנוסף ניתנו לו אספירין והפרין. עוד נכתב "כעבור כ- 90m רפרפוזיה (חידוש זרימת הדם בעורק - א.פ.) , כאבים חלפו, ירידה בהרמות ST ב-50%".
ד. בגיליון המעקב היומי (נ/17) נרשם כי בשעה 06:00 ובשעה 07:00 התובע הקיא. בגיליון מהלך המחלה (נ/1.2) נרשם על ידי ד"ר גליה ספקטר, בשעה 07:30, כך: "החולה מקיא, שקוע... חולשת יד שמאל. כנראה דימום למח. הופסק ראופרו הפרין". התובע הופנה לבדיקת CTשהדגימה דימום תוך מוחי נרחב בגרעיני הבסיס, בהיפותלמוס ובמוחון עם פריצה לחדרים הצדדיים השלישי והרביעי. הטיפול התרומבוליטי, הפרין ואספירין הופסקו. התובע איבד את הכרתו והונשם. CTחוזר הראה החמרה של הדימום. בוצעה הכנסת נקז לחדרי המוח על מנת להקטין את הלחץ כתוצאה מהדימום. נצפו לחצי דם גבוהים וניתנו מספר תרופות להקטנת לחץ הדם. ביום 5.10.2000 הועבר התובע ליחידה לטיפול נמרץ לב ב"הדסה עין כרם" לצורך השגחה נוירוכירורגית צמודה. בקבלתו היה מחוסר הכרה, מונשם, לחץ הדם היה 180/90. כמו כן נרשם "ברקע: ... עליות בל"ד עד 240/120 במשך שנים רבות" (נ/1.8).
ה. ביום 8.10.2000 הועבר התובע למחלקה לנוירוכירורגיה שם נמדדו לחצי דם גבוהים מאוד ובבדיקת CTמוח נצפתה הרחבה ניכרת של חדר ימין. הוכנס נקז נוסף לצד ימין. במהלך האשפוז התפתח תסחיף ריאתי והוכנס פילטר לווריד הנבוב התחתון. שוחרר ביום 22.11.2000. בהמשך אושפז ביום 10.12.2000 עקב הידרקון הראש (התרחבות של מערכת החדרים במוח) שנוצר כתוצאה מהדמם המוחי התוך חדרי. טופל במחלקת השיקום בהדסה תקופה ארוכה עם תמונה של המיפרזיס קשה משמאל, הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות קשות. הפגיעה הנוירולוגית הקשה קיימת עד היום.
ו. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מיום 18.11.2003, של פרופ' אברהם עורי, מומחה לרפואה שיקומית, במסגרתה קבע כי עקב פגיעת מוח קוגניטיבית אינטלקטואלית יש לקבוע לתובע 50% נכות לצמיתות; בגין המיפרזיס שמאלית 20% נכות; הפרעה צרבלרית שמאלית 20% נכות; הפרעות בדיבור ובשפה 30% נכות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|